מכולת 40 רגל שנפרקה בנמל אשדוד ביום ראשון עדיין המתינה ביום חמישי לאישור דגם ממכון התקנים. חמישה ימי המתנה הצטרפו לחשבון של 1,150 דולר מסוכן האונייה, ובמקביל הגיע חיוב אחסנה נוסף מהנמל על אותם הימים. הסחורה שבמכולה הייתה שווה כ-19 אלף דולר, כך שכמעט עשירית מהרווח הצפוי נשרפה על שבוע אחד של עיכוב. זה התסריט הנפוץ ביותר שאנחנו רואים אצל יבואנים חדשים, וגם אצל יבואנים ותיקים שהתרשלו בתיאום מראש. במאמר הזה נסביר מה זה דמי השהיה, מי גובה אותם, כמה ימי חופשי מקובלים בשוק, ומה עושים כאשר המכולה כבר תקועה.
זמן קריאה: 6 דקות
עיקרי הדברים
- דמי השהיה (demurrage) משולמים לחברת הספנות על החזקת המכולה בנמל, ודמי עיכוב (detention) משולמים על החזקת הציוד מחוץ לנמל, וזה שני מונים נפרדים.
- מספר ימי החופשי אינו קבוע בחוק, הוא נושא מסחרי שנקבע בהצעת המחיר ובשטר המטען, ולכן ניתן וכדאי לנהל עליו משא ומתן לפני ההפלגה.
- התעריף היומי עולה במדרגות, כך שעיכוב של 12 יום עולה הרבה יותר מכפול מעיכוב של 6 ימים.
- התכנון היעיל ביותר נעשה לפני שהאונייה מפליגה, לא לאחר שהמכולה כבר בנמל.
מה זה דמי השהיה בנמל, ולמה חברות הספנות גובות אותם
דמי השהיה נמל הם חיוב יומי שגובה חברת הספנות כאשר המכולה המלאה שלכם נשארת בתוך שטח הנמל או המסוף מעבר לימים החופשיים שסוכמו מראש. באנגלית זה נקרא demurrage, וזה לא קנס במובן העונשי, אלא מחיר של ציוד שלא חוזר למחזור.
לחברת ספנות יש מספר סופי של מכולות בכל אזור. כל מכולה שעומדת מלאה על הרציף היא מכולה שלא נטענת בחזרה למקור. התעריף היומי נועד לדחוף את היבואן לפנות את הציוד מהר, ולמנוע מצב שבו הנמל הופך למחסן זול.
הרקע התהליכי של שרשרת היבוא, מרגע ההזמנה ועד השחרור, מוסבר גם במדריך ליבואן המתחיל של משרד הכלכלה, ואנו ממליצים לעבור עליו לפני יבוא ראשון.
מתי בדיוק מתחיל השעון לספור
רוב היבואנים מניחים שהספירה מתחילה כשהם מקבלים הודעה. היא לא. ברוב החוזים הספירה מתחילה ממועד סיום הפריקה של האונייה או ממועד זמינות המטען לשחרור, גם אם אף אחד לא התקשר אליכם.
הנקודה השנייה שתופסת אנשים לא מוכנים היא סוג הימים. חלק גדול מהחוזים סופרים ימים קלנדריים, כלומר שישי, שבת וחגים נספרים במלואם. משלוח שנפרק ביום רביעי לפני חג יכול לאכול שלושה ימי חופשי בלי שאיש נגע בו.
אנו בודקים את הסעיף הזה מול קו הספנות בתיאום מראש, כך שהלקוח יודע את תאריך היעד האמיתי ולא את זה שהוא מדמיין.
נקודות בקרה שאנחנו מריצים על כל תיק
סטטוס המטען אחרי הגעתו לישראל נגיש דרך שאילתת מצהרים באתר רשות המסים, לצד מערכות שער עולמי ומערכות המסוף. שם רואים מתי המצהר נקלט, מתי המטען נפרק בפועל ומה הסטטוס מול המכס.
אנו מצליבים את הנתון הזה מול תאריך ההגעה המשוער שקיבלנו מקו הספנות, כי לא פעם יש פער של יום או יומיים בין מה שהאונייה הצהירה לבין מה שקרה ברציף. יום כזה שווה כמה מאות דולרים, ומי שמנהל שילוח ימי בינלאומי בצורה מסודרת יודע לתזמן את זה מראש. הלקוח מקבל מאיתנו התראה כאשר נותרו 48 שעות לסיום הזמן החופשי.
שני שעונים רצים על אותה מכולה – דמי השהיה מול דמי עיכוב
זה הבלבול שאנחנו מסביר בטלפון כמעט כל שבוע. יבואן מקבל חשבון ואומר "אבל שילמתי כבר השהיה". נכון, אבל זה שלב אחר בתהליך.
דמי השהיה חלים כל עוד המכולה נמצאת בתוך גדרות הנמל או המסוף הימי. ברגע שהמכולה יצאה מהשער להובלה יבשתית, שעון ה-demurrage נעצר ומיד מתחיל שעון אחר, דמי עיכוב (detention), שנספרים עד להחזרת המכולה הריקה לטרמינל הריקנים.
יש חברות ספנות שמוכרות את שני הימים החופשיים באופן משולב, ויש כאלה שמפרידות ביניהם. ההבדל הזה שווה כסף אמיתי, ולכן אנו דורשים לראות אותו בכתב עוד לפני שהספק בחו"ל טוען את הסחורה.
איך זה נראה בלוח זמנים אמיתי
אונייה עגנה ביום שני ופרקה. היבואן קיבל שבעה ימי חופשי משולבים. השחרור מהמכס התעכב בגלל חשבונית שלא תאמה לרשימת האריזה, והמכולה יצאה מהנמל רק ביום שלישי שאחרי, כלומר שישה ימי demurrage.
המכולה הגיעה למחסן, ושם התברר שאין מלגזן זמין עד יום ראשון. ארבעה ימים נוספים של detention, בתעריף אחר לגמרי. אותה טעות אחת במסמך יצרה שני חיובים נפרדים משני מונים שונים.
מי גובה ממי – חברת הספנות מול חברת הנמל
דמי השהיה משולמים לחברת הספנות או לסוכן האונייה שלה, והם מתייחסים למכולה עצמה, לציוד. דמי אחסנה נמל משולמים לחברת הנמל, והם מתייחסים לשטח שהמכולה תופסת ברציף או במסוף. שני גופים, שני חשבונות, שתי מערכות גבייה שלא מדברות ביניהן.
| סוג החיוב | מי גובה | על מה בדיוק | מתי נעצר |
|---|---|---|---|
| דמי השהיה (Demurrage) | חברת ספנות או סוכן אונייה | החזקת המכולה המלאה בנמל | ביציאת המכולה משער הנמל |
| דמי עיכוב (Detention) | חברת ספנות | החזקת הציוד מחוץ לנמל | בהחזרת המכולה הריקה |
| דמי אחסנה נמל | חברת הנמל או המסוף | תפיסת שטח ברציף | בפינוי המטען מהמסוף |
למה מגיעים שני חשבונות על אותו עיכוב
נניח שהמכס הוציא את המכולה לבדיקה פיזית. המכולה לא זזה. מבחינת חברת הספנות הציוד שלה תקוע, ומבחינת הנמל השטח תפוס. שני המונים רצים במקביל, ואף אחד מהם לא עוצר בגלל שהעיכוב נגרם על ידי רשות ולא על ידכם.
מבנה תעריפי האחסנה בנמל הוא פומבי ומדורג לפי ימים וסוג מכולה, וניתן לראות אותו למשל בדף התעריפים לבעל מטען של נמל אשדוד. שווה להסתכל שם לפני שמתכננים לוח זמנים אופטימי מדי.
רוצים שינהלו לכם את זמני השחרור מהנמל?
אנחנו מתכננים את התיק מראש, מול קו הספנות ומול המכס, כדי שדמי ההשהיה לא יאכלו מהרווח שלכם. השאירו פרטים ונחזור אליכם עם תשובה מדויקת לתיק שלכם.
כמה ימי חופשי באמת מגיעים לכם
אין מספר קבוע בחוק ואין תקן ענפי. מספר הימים החופשיים הוא נושא מסחרי שנקבע בהצעת המחיר ובחוזה ההובלה, ולכן הוא גם נושא למשא ומתן.
ברירת המחדל שאנו רואים בשוק הישראלי נעה בין 4 ל-7 ימים חופשיים למכולה יבשה. במשלוחים חוזרים או בנפחים גדולים אפשר להגיע ל-14 יום, ובמקרים של פרויקטים או ציוד כבד גם ל-21 יום, אבל רק אם ביקשתם את זה לפני הטעינה. אחרי שהאונייה הפליגה כמעט אף אחד לא פותח את ההסכם מחדש.
מכולות קירור הן סיפור אחר. שם הזמן החופשי מתקצר לעיתים ל-3 ימים בלבד, כי הציוד יקר וצורך חשמל במסוף.
מי משלם בסוף, ולמה זה תלוי בתנאי המכר
ביבוא לישראל ברירת המחדל פשוטה. היבואן, כלומר הנשגר הרשום בשטר המטען, מחויב על ידי סוכן האונייה, ותשלום החוב הוא תנאי לקבלת פקודת המסירה. בלי אישור מסירה אין שחרור, גם אם אתם צודקים לגמרי לגבי מקור העיכוב.
ביבוא אישי התמונה זהה, ולעיתים כואבת יותר. מי שמייבא רכב ולא הכין מראש את אישורי משרד התחבורה מגלה שהמכולה או הגלנוע חיכו לו שבוע, והחשבון אישי לגמרי.
אנו בגל שיפינג עוברים עם הלקוח על תנאי השילוח לפני ההזמנה ומסמנים מראש את הנקודות שבהן צפוי עיכוב, בהתאם לצרכים של אותו משלוח.
FOB מול CIF, ולמה זה משנה יותר ממה שנראה
מי שמסכם את חוזה ההובלה הוא זה שקובע את הימים החופשיים ביעד. במשלוח CIF או CFR הספק הזר בוחר את קו הספנות, ולא פעם הוא בוחר את הזול ביותר עבורו, ומשאיר לכם 3 ימים חופשיים בישראל ותעריפי השהיה גבוהים.
ב-FOB אתם שולטים בקו, במשלח ובתנאים. הפרש של יומיים בזמן החופשי מבטל לגמרי הנחה שקיבלתם על ההובלה. מומלץ לעיין במדריך תנאי סחר בינלאומי (Incoterms) כדי להבין מראש מי נושא באחריות לחיובים הנלווים בנמל היעד. ניהול מקצועי של שילוח מסחרי בינלאומי מבטיח הגדרה חוזית מדויקת של ימי השהיה מול הספקים.
הסיבות שחוזרות אצלנו שוב ושוב
אחרי מספיק שנים מול נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל המפרץ ונמל הדרום, רשימת הגורמים לצבירת דמי השהיה מצטמצמת לכמה חשודים קבועים. כמעט תמיד מדובר במשהו שאפשר היה לסגור שבועיים קודם, כשהמכולה עוד הייתה בים.
מכון התקנים, משרד הבריאות, משרד התקשורת ומשרד התחבורה הם ארבעה גופים שיכולים לעצור מכולה במקום, כל אחד מסיבותיו שלו. הצד השני של הרשימה אינו רגולטורי בכלל. מוביל יבשתי שלא הוזמן בזמן, מחסן שסגור בסוף שבוע, ולקוח שמחכה להעברה בנקאית כדי לשלם מיסים. כל אחד מאלה מייצר גם דמי אחסנה נמל וגם חיוב ציוד.
תקינה, חוקיות יבוא ובדיקות מכס
מכולה שמגיעה בלי בדיקת דגם תקפה או בלי אישור יבוא מתאים ממתינה. לפעמים ממתינה לתור במעבדה, לפעמים להשלמת מסמך מהיצרן, ולפעמים לערבות שנדרשת כתנאי לשחרור.
לפני כל יבוא ראשון של פריט חדש אנו בודקים את דרישות התקן במאגר הרשמי, וניתן לעשות זאת גם עצמאית דרך חיפוש תקנים רשמיים של משרד הכלכלה. בדיקה פיזית או שיקוף במכס מוסיפים בין יום לחמישה ימים, תלוי בעומס, והמונה ממשיך לרוץ בכל מקרה. שחרור הסחורה אצלנו מתבצע בליווי מסווג מורשה, כך שהמטען לא נתקע בגלל סיווג שגוי או מסמך חסר.
המסמכים שלא מסתדרים אחד עם השני
אי התאמה בין רשימת האריזה לחשבונית המסחרית היא הסיבה הנפוצה ביותר לעיכוב שאפשר היה למנוע. 480 קרטונים בחשבונית, 486 ברשימת האריזה, וכבר צריך לחזור לספק.
שם נשגר שגוי בשטר המטען, חוסר בתעודת מקור לצורך הטבת מכס במסגרת הסכם סחר, תיאור סחורה כללי מדי שלא מאפשר סיווג. כל אחד מאלה מייצר סבב תיקונים מול חו"ל שאורך יומיים או שלושה בגלל הפרשי שעות. אנו מבקשים לראות טיוטת מסמכים לפני ההפלגה ולא אחריה, כי תיקון טיוטה עולה אפס שקלים ותיקון שטר מטען אחרי הנפקה עולה כסף וזמן.
איך מחשבים את דמי ההשהיה בפועל, ולמה העלות מזנקת
התעריף אינו אחיד לאורך כל תקופת העיכוב. חברות הספנות עובדות במדרגות, וכל מדרגה יקרה משמעותית מקודמתה. זו הסיבה שיבואן שמתעכב 12 יום לא משלם פי שניים מיבואן שהתעכב 6 ימים, אלא הרבה יותר.
| מדרגת ימים | מכולה יבשה 20 עד 40 רגל | מכולת קירור או מכולה מיוחדת |
|---|---|---|
| ימים 1 עד 7 | זמן חופשי, 0 דולר | לרוב 3 ימי חופשי בלבד |
| ימים 8 עד 12 | כ-80 עד 120 דולר ליום | כ-150 עד 250 דולר ליום |
| ימים 13 עד 20 | כ-150 עד 250 דולר ליום | כ-300 עד 450 דולר ליום |
| יום 21 ואילך | מעל 300 דולר ליום | מעל 500 דולר ליום |
הטווחים משתנים בין קווי ספנות ובין נמלים, ולכן הם נקודת פתיחה בלבד. מכולות מסוג Open Top ו-Flat Rack מתומחרות בנפרד.
צ'ק ליסט המניעה שמריצים על כל תיק יבוא
הדרך היחידה שעובדת נגד דמי השהיה היא לעבוד אחורה מתאריך הפריקה הצפוי, ולא קדימה מהרגע שהמכולה כבר כאן. כל יום שנחסך בשלב התכנון שווה בין 100 ל-300 דולר בשלב הביצוע, ולזה מתווספים דמי אחסנה נמל. בגל שיפינג התיק נפתח עם תאריך יעד לשחרור, לא עם תאריך הגעה. ההבדל בין השניים הוא כל הסיפור.
מה סוגרים לפני שהאונייה מפליגה
אימות מלא של החשבונית, רשימת האריזה ושטר המטען מול הזמנת הרכש. סיווג מכס מוקדם על ידי מסווג מורשה, כדי לדעת עוד לפני ההפלגה מה שיעור המס ומה דרישות חוקיות היבוא. הוצאת אישורי תקן ורגולציה מראש, במסלול שמאפשר טיפול לפני הגעת המטען, ובמידת הצורך הכנת ערבות או פנייה מוקדמת לגורם המאשר. סיכום מספר ימי החופשי בכתב, בהצעת המחיר עצמה, לא בשיחת טלפון ולא בהנחה.
ההיערכות היבשתית שנשכחת
מוביל יבשתי מוזמן לפני עגינת האונייה, לא ביום שאחרי השחרור. חלון פריקה משוריין במחסן, עם צוות ומלגזה, ורצוי לא ביום שישי. מכולה שנפרקת בתוך שעתיים וחוזרת באותו יום לטרמינל הריקנים חוסכת ימי detention שלמים. ראינו לקוחות שהוסיפו עובד אחד ליום פריקה וחסכו כ-900 דולר. ולבסוף, מעקב שוטף, כי משלח שמתריע 48 שעות לפני סיום הזמן החופשי שווה יותר מכל הנחה בהובלה.
המכולה כבר תקועה, מה עושים עכשיו
קודם כל מבררים מה בדיוק חוסם. חוב פתוח, מסמך חסר, בדיקה פיזית או עיכוב אכיפה. לכל חסם יש נתיב פתרון אחר ולוח זמנים אחר, ואי אפשר לפעול נכון בלי לדעת את זה.
אם ברור שהשחרור יימשך עוד שבוע ומעלה, בודקים היתכנות לריקון המכולה במסוף והחזרת הציוד הריק. זה עוצר את מונה ה-demurrage ומשאיר את המטען באחסנה, שהיא לרוב זולה יותר מהחזקת מכולה.
במקביל מגישים בקשה מנומקת לחברת הספנות. במקרים של שביתה, כוח עליון או תקלה במערכות אפשר לקבל הארכה או הפחתה, אבל צריך אסמכתאות מסודרות ופנייה מהירה. אחרי שהחשבון הופק, הסיכוי לקבל הפחתה יורד.
מתי בכלל עדיף לוותר על הים
לפעמים החישוב הנכון הוא לא איך חוסכים דמי השהיה, אלא האם המשלוח הזה בכלל צריך לנסוע בים. משלוח קטן ודחוף, שכל יום עיכוב שלו עולה במכירות אבודות, לא תמיד מתאים למכולה.
| יעד ואופן שילוח | טווח מחיר מתחיל | זמן טרנזיט מקורב | מתאים במיוחד ל |
|---|---|---|---|
| אירופה, שילוח ימי | 200 עד 380 יורו למ"ק | כ-10 עד 21 יום | נפחים גדולים, סחורה לא דחופה |
| אירופה, שילוח אווירי | 3 עד 7 יורו לק"ג | כ-2 עד 5 ימים | מטען קל, דגימות, חלפים |
| ארה"ב, שילוח ימי | 225 עד 350 דולר למ"ק | כ-25 עד 40 יום | ריהוט, ציוד, מכולה מלאה |
| ארה"ב, שילוח אווירי | 5.8 עד 8 דולר לק"ג | כ-3 עד 7 ימים | סחורה בעלת ערך גבוה למשקל |
הטווחים מתחילים כאן, והמחיר הסופי נקבע לפי יעד, נפח, יחס נפח-משקל וסוג השירות. במטען חלקי או במכולת קונסולידציה החישוב שונה מהובלה במכולה מלאה, כי הוא נמדד לפי נפח ולא לפי מכולה שלמה.
שאלות נפוצות
דמי השהיה בנמל הם תוצאה ישירה של תכנון, לא מזל רע. ההבדל בין תיק שעולה כמה מאות דולרים לתיק שעולה כמה אלפי דולרים נקבע רוב הזמן שבועיים לפני שהמכולה מגיעה לישראל, בזמן שסוגרים את המסמכים, את הימים החופשיים ואת ההיערכות היבשתית. אנחנו בגל שיפינג מלווים יבואנים בכל השלבים האלה, מתיאום מול חברות הספנות והתעופה ועד למסירה מדלת לדלת.
יש לכם מכולה בדרך או שאלה על תעריף השהיה
לתיאום חייגו 072-3954194, נבדוק את התיק שלכם ונגיד לכם בדיוק מה עומד לקרות בנמל וכמה זמן חופשי יש לכם.
אודות הכותב
צוות גל שיפינג מתמחה בשילוח בינלאומי ימי ואווירי, שחרור סחורות ממכס בליווי מסווג מורשה, יבוא אישי לרכב ורילוקיישן. הצוות מלווה לקוחות עסקיים ופרטיים לאורך כל תהליך השילוח, מתיאום מול חברות הספנות והתעופה ועד מסירה מדלת לדלת. לפרטים 072-3954194.